על פי התפיסה ההוליסטית לכל בעיה ממנה סובל האדם יש הן את האספקט הפיזי והן את האספקט הנפשי והרוחני ועל כן הטיפול חייב להתמקד בשלושת המישורים.

מטרת הטיפול הפסיכותרפי היא לסייע להתפתחות אישית והבנה עצמית של המטופל

הטיפול כולל אבחון עמוק ומקיף של הבעיה בכל הרבדים, ומשלב שיחה, תמציות צמחים, עבודה אנרגטית והקניית כלים לעבודה עצמית.

הטיפול מיועד לבני-נוער ומבוגרים ומותאם באופן אישי ויצירתי לכל מטופל בהתאם לצרכיו ורצונותיו.

משך פגישה: שעה

ליצירת קשר בנושא לחץ/י כאן

קיימות מאות שיטות טיפול ידועות, הקרויות פסיכותרפיה.
בדרך כלל פסיכותרפיה עוסקת בטיפול באמצעות שיחות בלבד..
המשותף לכל הגישות שעיסוקן פסיכותרפיה, הוא הקשר המיוחד בין המטפל למטופל.
מטרת התהליך טיפול פסיכותרפיה בכל הגישות הוא לסייע להתפתחות אישית והבנה עצמית של המטופל.
העיקרון של פסיכותרפיה הוא שהמטפל אינו מכוון את החלטות המטופל.
קיימות גישות רבות ושונות של פסיכותרפיה. ניתן לחלק את הגישות של פסיכותרפיה לחמישה אשכולות עיקריים:
א. הגישה הפסיכו דינאמית פסיכותרפיה
הגישה הפסיכו דינאמית פסיכותרפיה היא גרסה "מרוככת" ומודרנית של הטיפול הפסיכואנליטי של פרויד. בעוד פרויד ופסיכואנליטיקאים אורתודוכסים אחרים ישבו מאחורי המטופל, ששכב על ספה, פסיכותרפיה דינאמית, יושבים המטפל והמטופל זה מול זה ומקיימים שיחה פנים אל פנים. לא מדובר רק על ארגון שונה של חדר הטיפולים, אלא שינוי בתפיסה. בעוד פרויד תפס את תפקידו של המטפל כניטראלי וכאנונימי ביחסיו עם המטופל כדי לאפשר עבודה אך ורק על החלק הפנימי, ה"תוך אישי" של המטופל - סברו ממשיכי דרכו שיש להתייחס ליחסים הנוצרים בין המטפל למטופל הן בפני עצמם והן כמשקפים את מה שקורה למטופל ביחסיו הבין-אישיים בכלל. לכן אנו עדים למעבר מהדגש התוך-אישי לדגש הבין-אישי המתבטא בטיפול הפסיכו דינאמי.

ב. הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית - פסיכותרפיה
הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית פסיכותרפיה כופרת בהנחת היסוד של הפסיכואנליזה, ואינה רואה בהתנהגות המפריעה לאדם "סימפטום" של הפרעה עמוקה יותר, אלא מתייחסת אליה כהתנהגות שיש לשנותה באופן ישיר. בטיפול בחרדות, למשל, נלמדות טכניקות הרפיה המתורגלות תחילה "על יבש" תוך הפעלת הדמיון ובהמשך, באופן הדרגתי, מול מצבים שמעוררים את החרדה. החלק הקוגניטיבי מתבטא בניסיון לשנות אמונות ומחשבות מעוותות של המטופל, הגורמות עפ"י תפיסה זו, להפרעה הנפשית. בטיפול בדיכאון, למשל, נעשה ניסיון לאתר אמונות אי-רציונאליות ספציפיות ולערער עליהן מתוך תפיסה ששינוי בחשיבה יוביל לשינוי התנהגותי ורגשי.

ג. הגישה האקזיסטנציאלית - פסיכותרפיה
הגישה האקזיסטנציאלית פסיכותרפיה התפתחה כתוצאה מאכזבה משתי הגישות הקודמות, מנסה לנתק את המטפל ממסגרת תיאורטית כלשהי כדי שיוכל לפתח דיאלוג פורה ואותנטי עם המטופל. הגישה עוסקת בבעיות קיומיות אוניברסאליות, כמו הפחד ממוות למשל, או חרדת אי-הוודאות ומעודדת את האדם ליטול אחריות על חייו ולעמוד באומץ מול אותן בעיות קיומיות, לחוש את החרדה ולא לנסות לשככה ולהימנע, ככל האפשר, מפרשנות תיאורטית.
ד. הגישה ההומאניסטית - פסיכותרפיה
הגישה ההומאניסטית פסיכותרפיה דומה מאוד לגישה האקזיסטנציאלית, אך היא פחות תובענית בדרישותיה מן המטופל ומדגישה הגשמה עצמית של המטופל באמצעות מימוש הפוטנציאל האישי הייחודי לו.

פסיכותרפיה בשיטת לוסקי, הוא מקצוע טיפולי ששם דגש על טיפול באמצעות דיבור, כאשר התהליך הטיפולי מכוון אל הרובד השכלי, כלומר שינוי המציאות באמצעות שינוי מחשבה, שינוי גישה, שינוי ערכי, ואמונה ביכולת לחולל שינוי.
"מחשבה היא אפשרות שמעצבת אמונה שיוצרת מציאות"
על פי לוסקי העבודה ברובד השכלי חייבת לעבור דרך מסע האינטליגנציות כולו, כלומר עבודה עם כל הרבדים: רוחני, שכלי, רגשי וגופני. טיפול בכל הרבדים הוא פסיכותרפיה הוליסטית.

המטפל הפסיכו תרפי בשיטת לוסקי משלב בעבודתו את כל ארבעת הרבדים: את הרובד הרוחני הוא משלב באמצעות הרצון לתת. את הרובד השכלי הוא משלב באמצעות שינוי גישה. את הרובד הרגשי הוא משלב באמצעות זיהוי חסרים רגשיים . ואילו את הרובד הגופני הוא משלב באמצעות קביעת יעדים ומימושם תוך הפעלה של שנים עשר החושים.